אחוות וואריטיום

אחת מאגדות העם הנפוצות ביותר באדמאן הנה אגדת הלפריקון – סוג של יצור קטן וקסום אשר מופיע בחלק מהחרסים האזוטריים יותר על אלכימיה בראשיתית. היצור, כמדובר, הנו הרוח החיה של האלכימיה, המסוגל לבצע כל הליך אלכימי כבמטה קסם – כולל הליכים שאינם ברורים בעליל כגון הפיכת אבנים לזהב או מילוי משאלות הלב של ילדים.

לפחות עשרה סיפורים שונים נוצרו במהלך השנים לגבי מקורה, גילה ומטרתה של אחוות וואריטיום, אבל מקובל שהיא כיום מהווה את אוסף התלמידים המבריקים של המוסדות האקדמיים בוגנרברג וקודמיהם בעמדה. לא ברור אם כל בעלי התארים הגבוהים נחשבים לחלק מהאחווה או שרק המבריקים ביותר מוזמנים אליה, אבל לאחווה יש גישה לחלק מהחרסים העתיקים המתארים את הלפריקונים והמסתורין הגנוז בהם.

מקובל כי לאחווה יש סימן מזהה כלשהו המשתנה כל כמה שנים, ואולי לא – כתלות בסיפורים. המעשי הוא כי גישתם הרווחת היא שהלפריקונים אינם מהווים דמויות מיתולוגיות כלל ועיקר, אלא אלכימאים, כוהנים וקוסמים של ימי העבר המפואר אשר גילו סודות טמירים ועל כן קיבלו מקום בחרסים העתיקים עם המחקר שלהם. ניסיון להבין את המחקרים ולמצוא חרסים נוספים מאותה תקופה הוביל לא מעט מהם אל עיר הנהרות ושאר ממלכות האדם בחיפוש אחרי מידע ואוצרות ידע חדשים.

איכרים רבים מספרים על כך שאחוות וואריטיום מחזיקה באוצרות רבים עליהם הם לא מספרים אפילו לדוכס אדמאן וישנה יותר מאגדה אחת על כך שחברי האחווה החמדנים מסתירים אוצרות אלו במקומות בלתי סבירים בעליל ורק איומים בכוח עלולים לשכנע אותם למסור את המטמון שלהם לטובת הכלל.

סגירת תפריט