איי פסקדור

במקביל לחוף בדרום יבשת אור שוכנים שלושה איים טרופיים מרהיבים ביופיים, פסקדור שמם, ביום בהיר אפשר לראות מהם את קו החוף של אור באופק.
מפלאי הבריאה, כך מספרים במסבאות ברחבי היבשת כשבחוץ גשום וקר בערגה לימים חמים, לרוח מלטפת ולהנאות החיים.
חופים לבנים ומי טורקיז בוהקים שזורי ספינות באופק, גבעות אפורות וירוקות ויערות טרופים שוקקי חיים, לצידם מטעים ייחודיים שעוברים בין כפרים וערים צפופות בשיטות חקלאיות מתוחכמות.
ובכל מקום הפסקדורים, קוטפים את כל טוב האיים בחיים מלאי תשוקה.

במסבאה הממוצעת שלושה או ארבעה פגשו בסוחרים ובבעלי המלאכה הפסקדורים, הנודדים בעקבות התשוקה למקצועם.

במסבאות בהם פסקדורים פוקדים, בעיקר בלייבון שם נמצאת השגרירות הפסקדורית ביחסים יציבים עם העיר כבר שנים, הם במהרה משאירים את חותמם כאנשים חמים ואוהבי הנאות הגאים בדרכם הפסקדורית ומלאים בסיפורים על תרבות רחוקה, סיפורי גבורה, קרבות והרפתקאות בים ומעבר לו וזמנים טובים. כמו גם ברום פסקדורי חזק ומתוק.

מספיק שתתחיל סיפור, ופסקדורי ייתיישב לידך כאילו זה עניינו! יקשיב בשקט עד הסוף, יחווה את דעתו, יוסיף סיפור על סיפור, ואז ידרוש עוד סיפור! כל הזמן ממלא את כוסך ואת כוסו ברום המתוק שלהם ולפני שתשים לב כבר הגיע הבוקר.

הפסקדורים אולי נראים נחמדים, אבל הם אף פעם לא יפספסו הזדמנות להתרברב באיים שלהם, ולרדוף כמו ילד אחרי חלומות. יש הרואים בהם מוזרים, מתירנים ונהנתנים; אבל לפסקדורי זה לא משנה.

הפסקדורי יודע שהוא חי כל רגע בחייו כרגע ששווה לחיות אותו, יוצא אחרי תשוקות ליבו ואוסף סיפורים וזכרונות לשנים בהם יזדקן ועצמותיו יחלשו. אז ישב הפסקדורי באיים שלו ויעביר את ימיו האחרונים עם משפחתו וחבריו, נהנה מגן העדן שלו ויודע שמיצה את חייו עד לתומם. שחי כמו טווס!

סגירת תפריט