אקדמית הקסם

אקדמיית אדאמן היא מוסד שהוקם על ידי נהרן בשנת 494 לספירת העיר לייבון, 5 שנים לאחר עליית וואנס אדמאן לשלטון ומטרתו היא להכשיר קוסמים ולשמר ידע בתחום הקסם [קרי, מאגיה]. אדאמן שרוב דוכסייה תמכו מאוד בחקר ולמידה הייתה קרקע פורייה להתפתחות האקדמיה, עובדה זו יחד עם הגזענות הקיימת בשאר ארצות האדם כלפי קוסמים גרמו לאקדמיה לצבור מוניטין במהירות – כמקום שבו קוסמת יכולה ללמוד את המקצוע בביטחה יחסית ובין אלו השווים לה ביכולת.

כמוסד מסודר, האקדמיה עוד מנסה לאגור ולהסדיר את מגוון המסורות השונות לביצוע כשפים. החלוקה למעגלי כישוף והעוצמות השונות מיוחסת למלומדים המגיעים ממנה. השינוי בהעברת הידע, ניסוח סימנים ומוסכמות על השפעתו של הקריסטל וכן הלאה כולם תרמו להפיכת המוסד לקל יותר לגישה, גם אם נדרש מימון מקיף ושוטף עבור פעילותו. טבעו האישי והיחידני של ביצוע כישוף אמיתי ממשיך להיות מכשול קבוע במחקר מסודר, אבל הגישה הלמדנית הנפוצה באקדמיית האלכימיה של אדמאן, בשיתוף החקר הדקדקני על אופיו של הקריסטל שביצעו דורות אלכימאים במצבור הכוכבים מאפשר לפחות ניסוח של שפה אשר תאפשר לקוסמים להעביר ידע מאחד לשני בלי להיכשל כל העת בלשונם במחסור במונחים הדרושים לכך.

גאות הקסם מטבע הדברים שינתה את הכל.

התיאוריה הרווחת היא כי ביצוע הטקסים של הקוסמים הגדולים בלייבון, שנת 500 לספירתה והאירועים השונים שקרו סביבה [ביניהם חלום ‘שמיים זרים’ שרבים עדיין תולים את הת’ול-דואל בגרימתו] שינה את זרימתו של הקסם בעולם. בעוד שפעם מספר הקוסמים בכל דור היה מועט עד כדי כיווץ הלב, הרי שהגאות הביאה להתרחבות אדירה במפעלי האקדמיה, הנאנקת תחת עול הכיתות החדשות. המאמץ והסכומים הדרושים כדי לבצע את מפעל הלימוד וההאחדה בטרם גובשה עדיין השפה החדשה הדרושה ללימוד הקסם הופך את כל הנושא לחבית חומר נפץ גדולה. על כל מכשף-פוטנציאלי שמגיע לאקדמיה, שורפים את עצמם שניים בניסיון לשלוט בכוח הפנימי שלהם.

בינתיים האקדמיה גם משקיעה מאמצים בניסיון לפתור את המשבר וגם בלהבין כיצד ניתן להפוך את הגאות לכוח מאחד המועיל לקוסמים באשר הם ואגב כך, לשאר המין האנושי ואולי בכלל לשאר הגזעים החושבים.

סף קבלה לאקדמיה

עד השנים האחרונות, האקדמיה לקסם היוותה מעט יותר מאשר קוריוז של אצילי אדמאן – מעטים מידי היו קוסמים בפני עצמם וחוסר היכולת הבולט שלהם להעביר את הידע הלאה למי שלא היו קוסמים בעצמם הפך את תנאי הקבלה לפשוטים בתכלית – כל בן אנוש בעל הכישרון התקבל.

גאות הקסם, כשם שהיא הביאה את המארג התרבותי לסף קריעה, גם העצימה את חשיבותה של האקדמיה. מאוסף פגישות בחצרות של תורמים מעוניינים, הפכה האקדמיה כמעט להכרח בעל אופי מדיני – היכל סקיפטאר העתיק באקדמיה של אודנבורג נפתח לקהל ומפעל בנייה מזורז נאבק להרחיב את השטחים הרלוונטיים ללימוד, הכשרה ובחינה של תלמידים אפשריים.

במקור כל קוסם היה חזיון נפרץ, כיום, עם אבקת הקריסטל ברחובות והגאות המתפרצת של הרגישים לקסם מתחו את גבולות המימון של ההיכל אל מעבר לגבול השבירה – ולימודי קסם מעבר לנדרש כדי למנוע מקרים מצערים של מוות פתאומי כתוצאה ממנת קריסטל לא מדודה דורשים סף של מימון עצמי ומשמעת שאינם נפוצים כלל וכלל.

מפעם לפעם הקוסמים הוותיקים באקדמיה מזהים פוטנציאל גלום ובוחרים תלמידים אלו לעצמם – אבל אלו הם המקרים הנדירים.

האקדמיה והקריסטל

יש להבין כי האקדמיה לקסם שמרה לאורך השנים מספר זעום להפליא של ספרים ביחס לאקדמיות האחריות של אדמאן – הידע המכושף לעיתים רחוקות מצא ביטוי ראוי בטקסטים והעוסקים במאגיה העדיפו כמעט תמיד יצירות אמנות אחרות כדי לבטא את הידע וההבנה שלהם. גם אוסף זה, הגם שהוא מקיף בהרבה מאוסף המגילות – נחשב לקטן יחסית ונשמר בנאמנות בהיכל סקיפטאר. באותו ההיכל גם נשמרו בעבר מצבורי הקריסטל שנועדו לשימוש האקדמיה. תחת מנעול, בריח ומשמר כבד. כיום, שתי סדנאות שונות מפיקות את אבקת הקריסטל שנועדה לתלמידים בצירוף עם יבוא מעיר הנהרות.

קו החשיבה באקדמיה ביחס לקריסטל לא השתנה מהותית למרות גאות הקסם – התאוריה האלכימית של מצבור הכוכבים מחלקת את העולם הוחמרי לארבעת היסודות הקלאסיים ולהתבוננות בשמיים, לפי האקדמיה הקריסטל מהווה יסוד חמישי, יסוד שמקורו מחוץ לעולם המוכר ולכן הימצאותו הנה דבר הנדון לכלייה. על כן האקדמיה מחנכת לשימוש מדוד בקריסטלים. התגלית בנוגע לאבקת הקריסטל אמנם האריכה מאוד את משאבי האקדמיה, אבל לכל דבר יש סוף.

והרי ציטוט של נהרן (מנהל האקדמיה) המסביר את היחס לקריסטל כאל יסוד חוצני לכדור הארץ ונפרד לארבעת היסודות הבסיסיים:

“…ארבעה יסודות יש בעולם והם מים, אדמה, אש ואוויר, ארבעתם מאפשרים לאדם לעשות דברי יום יום ולעתים יותר, כדוגמת אלכימיה, אך הקריסטל הוא שונה, הוא איננו נועד ליום יום והוא בוחר את קרוביו.

ונכון.. קיימים חומרים משני תודעה פרט לקריסטל אך אף חומר לא מאפשר לשינוי התודעה שלנו להתרחש במציאות, אף יסוד לא מאפשר לנו לשחק בחוקי הטבע בפרט לקריסטל, וזאת משום שהקריסטל הוא חיצוני לחוקי הטבע הקיימים..”

הלימודים באקדמיה

ניתן להאריך בדיבור על מבנה הלימודים שלפני גאות הקסם, אבל המקובל היה שבדומה למסע האלכימאים, הלימודים היו שילוב של עבודה צמודה עם מדריך קרוב ועבודה בשטח בשירות האצולה והממלכה.

עם פירוק ממלכת אורוק והגאות, נאבקים המורים באקדמיה לעצב מחדש את המערכת כך שתתאים למספרם ההולך וגדל של בעלי כשרון קסום, לרוב בעזרת מתיחה והעצמה של ההגדרות הישנות ופתיחת הפרויקט השאפתני והרחב ביותר באקדמיה – פיתוח ‘השפה המשותפת’.

מאחר ומחזור הלימודים הראשון באקדמיה טרם הסתיים, המקובל הוא שההכשרה כוללת כעת את המידע הבא בדרך לתואר ‘קוסם מן המניין’ – הגישה לקריסטל מצומצמת בשלב הזה ורבים מהספרים שאולים מפקולטות אחרות, אבל המאמצים המושקעים מניבים אט-אט מתודות הכשרה יעילות יותר.

החודש הראשון

החודש הראשון של האקדמיה הוא למעשה סוג של מבחן מעשי הממומן רובו-ככולו בידי האוצר של הדוכס מאדמאן. שיעורים בנושא תולדות הקסם, מבוא תיאורטי דחוס למהות הקסם ובעיקר תרגילי שליטה וחשיפה מצומצמים לאבקת הקריסטל. המטרה המוצהרת פשוטה: למנוע מהתלמיד לגרום לעצמו ולסובבים אותו נזק בשל קסם בלתי נשלט.

תלמידים שעברו את החודש הראשון בהצלחה ומראים לא רק רגישות לקסם אלא גם כשרון של ממש ולפעמים גם תורמים סכומים נאותים להמשך מימון האקדמיה לרוב מתקדמים לשלב השני של ההכשרה הכולל היכרות מעשית עם תולדות הקסם ותחילת הכשרה מעשית בשימוש בקסם.

המכשפים המתלמדים מצופים להתחיל את לימודיהם גם בתחומים הבאים באם הם לא בקיאים בהם בבואם לאקדמיה:

  • קרוא-וכתוב
  • תורת האלכימיה
  • יסודות התיאוסופיה
  • אסטרולוגיה
  • היסטוריה אדמאנית

לימודים מתקדמים

לנסח צורת לימוד אחת לקסם וליצור שפה משותפת בין קוסמים היא משימה קשה משום שחווית הטלת הלחשים היא חוויה אישית מאוד. כל קוסם חווה אחרת את הקשר לקריסטל ורק לאחר מספר שנים של ניסוי וטעייה נוסח מודל מתקבל על הדעת, כמיטב מסורת מצבור הכוכבים הקושר בין מצב אסטרולוגי לבין התבטאויות ארציות של חומר בדמות ארבעת היסודות.

מחזור הכישוף והכוכבים – מודל טבלה

למערכות הכוכבים המקובלות שלוש מצבים בהם ניתן לבחון אותם – כאשר בוחנים כוכב באופן מקובע ביחס למבנה הכוכבים שלו, בחינה לפי היחסים המשתנים בין סדרה קבועה מראש של כוכבים לאורך זמן ובחינה יזומה של מספר כוכבים במערכות שונות והאפקטים המצטברים שלהם בנקודת זמן יחידנית.

מעשית, לכל סוגי הבחינות יש יתרונות וחסרונות – בוגרי אסכולת הטייהא-דיטו-וויו מצופים להשתמש בהן באלגנטיות ובמהירות בכל מצב הדורש פתרון אלכימי.

עם זאת, המכשפים של האקדמיה הסיטו את המחקר מעט והשתמשו בגישות השונות לצורכיהם שלהם. דפוס הבחינה הפך לדרך לאפיון המחשבה של תלמיד בעודו נתון תחת השפעת הקריסטל בעוד חלוקה לפי היסודות הקלסיים משמשת לחלוקה משנית כדי לזהות את ההבדלים המרכזיים בין סגנונות המחשבה הראשיים.

בעבר תהליך המיון היה ארוך ומסובך, כיום האקדמיה תחת לחץ והמדריכים בונים הערכות חלקיות שאמורות להתעדכן לאחר גמר מחזור הלימודים הראשון. הסיווג הוא בעיקר כלי האמור לסייע לתת ביד המדריכים את הרמזים הדרושים לבניית שפה משותפת עם החניכים. לאחר כמעט מחצית השנה של הסתגלות, כמה מן המדריכים כבר החלו להפגין כשרון מסוים בשיטת המיון הזאת ועורכים שיחות הכנה כבר בשבועות הראשונים. נהרן, פלי וקוונטין הם הבולטים בתחום זה ומאמציהם לבנות זיהוי אמין אפשרו את חיבור הטבלה למחזורי הכישוף והכוכבים.

בעוד שזיהוי הזרם המרכזי של התלמיד בחיבור שלו אל הקריסטל נחשב לפשוט יחסית, החלוקה המשנית עדינה יותר ומתוארת לרוב כחיבור שנובע לא ממבנה האישית הפרטי של המכשף-בכוח אלא מהחוויות המעצבות שלו במגע הראשוני שלו עם הקריסטל. לכל יסוד ארצי ישנו מרחב הקשרים משלו והחוויות הראשוניות הללו מותירות את המכשפים-בפועל עם נטייה לסדרת לחשים אחרת.

הצורך שנוצר בעקבות גאות הקסם לכתוב מחדש את כל ספרי הכשפים על מנת להחזיר את התוצאות הצפויות והמוכרות לכשפים התבטא בין השאר בייחוס הכשפים מחדש ליסודות שונים, מה שהוליד את טבלת הכשפים היסודית:

אוויראשמיםאדמה
ריקודקליע קסםכאבקשירת לשון
פקודה מידיתמגן המכשףהקסמהבועת מגן
לחש נגדשריון קסםבלבולפריקה מנשק
שבירת קסםגל הדףפחדעיוורון
הקפאהאדרת העוצמהשכחהתיקון
בלתי נראותהנעת גופהדחיית מוותפריצת מנעולים

לחשים נוספים נמצאים בשלבים שונים של אימוץ לשיטות החדשות שנבעו משינוי מבנה הקסם – אבל מאלו המוכרים כיום ניתן לזהות שיוך יסודי ברור ובאופן ברור לא פחות, כי מכשפים מתלמדים מצליחים להשתלט על כשפים המתאימים לשיוך היסודי שלהם. כיום עדיין אין הבחנה מעשית בין הקוסמים השונים והמידע נשמר כסיווג וכלים המתאימים למדריכים.

עם זאת, בדיקות מבטיחות למדי נעשו בניסיון לברר האם קרבה להתבטאויות ברורות של יסודות ארציים השפיעה על יכולתם של מכשפים בעלי זיהוי יסודי מתאים להטיל כשפים מסוג זה או אחר. התוצאות עדיין לא מובהקות וקשה להפריד את הסיבה והתוצאה באופן חותך, עם זאת, נראה כי לאופי היסודי של המכשף ולבית היסודי של הכשפים אותם הוא לומד, ישנה התאמה.

בעוד שהעבודה עדיין בעיצומה, ניתן כבר לדבר על המתחמים היסודיים שנבנים מסביב להיכל-סקיפטאר. אמם לקול מחאותיהם של הסטודנטים בפקולטות האחרות, אבל האקדמיה לקסם הצליחה לשכנע את הדיקן והדוכס בחשיבות הקרבה של מוסדות הכישוף זה לזה.

מרתף הסלמנדרות – מתחם האש

כישופי האש, מטבעם, הנם כשפים של כוח ועוצמה המשתחררת אל העולם בצורה ברורה. הלימוד שלהם הוא המסוכן ביותר – ראשית עבור המכשף עצמו ושנית עבור הסובבים אותו. יותר מכשפים בכוח לא מגיעים לדרגת המכשפים בפועל כתוצאה מלחש-להבה שלא הוטל כהלכה ופגם בהם באופן בלתי הפיך מאשר כל סוג לחשים אחר. שרפות וכוויות הן עניין שכיח.

עקב כך מתחם האש הינו המתחם היחיד שנמצא במספר מרתפים מתחת להיכל סקיפטאר, אשר הוסבו לצורך האימונים בעזרת לוחות אבן כבדים ודלתות מחושקות פלדה.

מרחצאות סקיפטאר – מתחם המים

ההרחבה הטבעית של מאגר המים הישן של ההיכל הפך למתחם לימוד יסוד המים. לעתים קרובות נדרשות חביות רבות של מים לצורך החלפת חלק מהמאגר כתוצאה מכשפים כושלים או מוצלחים יתר על המידה. העבודה בהעברת המים ממקום למקום לרוב מוטלת על המכשפים המתלמדים ונחשבת לאחת הפחות נעימות.

הכשפים של יסוד המים שוקעים עמוק לתוך המכשף וגועשים החוצה באותה העוצמה – באורח מפתיע, שימוש בכשפים הללו מכל המעגלים לרוב דורש מן המג-בכוח תרגול מעשי ארוך בשליטה בתחושת ההתעלות שגורם הקריסטל, כיוון שאותה ההתעלות שמזינה בקלות כשפי אש מסיטה ומעוותת את המטרה של כשפי מים ומותירה את המכשף חלול מרגשותיו שלו עצמו.

מגדל התצפיות – מתחם האדמה

שטח שקט ומאובן זה הוא תוצאה של אלתור מוצלח – מצפה הכוכבים של ההיכל כבר היה בנוי כמגדל נאה ובו קומות של ריצוף אבן מונח-קשתות. המדרגות המסתלסלות סביב לחדרים אפשרו הפרדה ברורה בין המעגל הראשון, השני והשלישי של כשפי האדמה.

השילוב הנכון של בידוד מהסביבה החיצונית והעתיקות הטמונה בסלעים שמרכיבים את המגדל מפחיתה את כמות הפרטים שדורש המכשף לזכור ומקלה על ההבדל בין הזיה לאמת כאשר הוא משתמש בקריסטל. כך שהמג-בכוח מסוגל לזהות ולכוון את החוויה המכושפת באופן הדוק יותר למציאות ולהפיק את כשפי האדמה באופן עקבי. טעויות הטלה של לחשי אדמה לרוב מסתיימות בתרדמת ארוכה או עמוקה מהרגיל.

מצפה הכוכבים הישן – מתחם האוויר

באופן לא מפתיע, מצפה הכוכבים עצמו של היכל סקיפטאר מהווה את נקודת המפגש הבלתי אמצעית בין המכשף לבין היסוד הלא-נראה. השימוש באבקת הקריסטל בשטח מתחם האוויר לרוב דורש כפפות ייעודיות כדי למנוע מהמנות להתפזר בשטח. מכשפים-בכוח לרוב מוזהרים שלא לעלות למתחם האוויר ללא פיקוח שכן התופעות של כשפים מספר-האוויר הנן פתאומיות וקשות לחיזוי.

טבעו המיסטי של מתחם האוויר לרוב מביא את המכשפים לדיונים ארוכים עם אלכימאים אשר באים להשתמש במצפה הכוכבים כשאיננו בשימוש לצורך אימוני כשפים. תיאוריות רבות נידונות במצפה הכוכבים הישן, אבל הנוהג הוא להעלות אותן על הכתב רק אחרי שירדו מן המצפה לפחות קומה אחת אל תוך מגדל התצפיות.

תקציר על ההיסטוריה של הקסם לפי המקורות באדמאן

לקוח מאסופת מאמרים בנושא מספריית אודנבורג.

הכישוף הוא מתת בני האדם, מקור עצמה השמור להם בלבד וזורם באופן טבעי יחד עם נהר האסטאל ליד עיר הנהרות. האגדות מצביעות על בן אנוש מיסטי מן העבר הרחוק, עוד בטרם ויאן והכוכבים ובטרם הנוודים מן המזרח הגיעו אל אדמאן. לא ברור מינה של, ג’אורי, שפירושו ‘בוהק’ בשפה העתיקה. מקובל כי משך החיים היה שלושים ותשעה שנים ומסופר כי העור זהר בסגול-הקריסטל משך השליש האחרון של חיים אלו המאוחרים. אנשי השבט  אהבו את ג’אורי והכישוף עד מאוד ואחרי לכת הראשון – נותרו עשרים ושבעה יורשות אשר היו לאמהות כל הקוסמים בעולם. עד היום ישנם מי שמכנה את מתת הכישוף ‘נשיקת ג’אורי’ והדמות המתארת את מקור הכישוף נותרה חסרת מין.

הקוסמים והקוסמות בני הדור השלישי שלאחר ג’אורי הכירו את הקריסטל וידעו כיצד להפיקו מן המים הזורמים בעולם – הם סירבו לחלוק בעול ובזכות עם היצורים דוברי-השפה האחרים. ונחלקו בינם לבין עצמן בדרך בה יש להשתמש במתנת הקריסטל ונשיקת הבוהק. דמם נותר עדין, נדיר ומיוחד משך זמן מה, ואז פרץ החושך הגדול ודם המכשפים העתיק התפזר לכל עבר, העולם לא היה עוד כשהייה וזרמי הכישוף השתנו ללא היכר. הקריסטל ההפך את פניו ומתנות הכישוף זעו והתעוותו.

היו שהאשימו את החושך הגדול בקריעת הדם של ג’אורי מן הכישוף, היו שהאשימו את ויאן ומלכתו סרין. תהה האמת אשר תהה, זרמי המחשבה השונים העניקו למכשפים ששרדו את החושך הגדול ותלמידיהם את ההבנה כי הקריסטל ומתנותיו הנם יותר מאשר זכות לאנושות וכוח לאחוז בו. חלקם החלו לראות את הכישוף כעול הרובץ על האנושות שעליהם להתעמת אתו ולמנוע את השימוש בו לרעה. האחרים הצטרפו לויאן וממלכת אורוק והיו למכשפים המלכותיים הראשונים. כך הקיץ הקץ על ההיסטוריה של הקסם והחלה ההיסטוריה של אורוק. המכשפים המלכותיים, נאמני האנושות, קראו לעצמם ‘דמה של ג’אורי’ ואלו אשר נשבעו להגן על האנושות מפני הקסם ועוצמתו המכלה – קראו לעצמם ‘צל הבוהק’ ואיש אינו יודע מי אומר את האמת.

כנגד אותם קוסמים ממסדר ‘צל הבוהק’ אולי כנגד הקוסמים של ‘דמה של ג’אורי’ – מועטים עד כדי אימה לאחר נוראות החושך הגדול, קמו כוחות אחרים, של בערות ושל כסילות. קבוצות מאורגנות למחצה של ‘ציידי קוסמים’ המפחדים מהטוב שיכלו להביא דמה של ג’אורי אל העולם עקב זוועות החושך. רק הכוח המלכותי אפשר לבעלי המתת ללמוד את יכולותיהם בגלוי. אחרים, בייחוד עוקבי הסוד של צל הבוהק, נדרשו לחסות הלילה ולמסיכות.

בשנים האחרונות עם זאת, חלה תחיה מסוימת בלימוד הכישוף. לא עוד דמה של ג’אורי, לא עוד צל הבוהק – האקדמיה המכושפת של אדמאן הציבה לעצמה את סמל הסוס והאור כדי ליצור מחדש מקום ברור למכשף בקרב אחיו בני האדם ולתת לו תחושה של מטרה ואחווה, כפי שהיה בדור המכשפים הראשון, בנותיה של הבוהק.

הזרמים בהיסטוריה

כמו שרשום, הזרמים המקוריים היו ידועים בשם ‘דמה של ג’אורי’ מחד ו’צל הבוהק’ מנגד. לא במפתיע, השמות הללו הינם אלגוריות ולאו דווקא שמות המסדרים בפועל. מאחר שהקוסמים באשר הם היו נדירים בכל דור ודור, לא מפתיע שלרוב היה מדובר באחווה הדוקה למדי אשר לא ששה אלי קרב. מכשפים מאז ומתמיד התקשו להעביר חוויות לאנשים שאינם חברים בקבוצתם המצומצמת והרג של מכשף אחר היה אירוע נדיר בהחלט.

עם זאת, חילוקי דעות ועימותים גדולים וקטנים בדבר הדרך הנכונה להשתמש במתת, נאמנות למלך או דוכס ושאר צרות שכאלו היו נפוצות למדי. בכל רגע נתון, עם זאת, הפילוסופיות השונות שהנחו את הקוסמים המשיכו לסקרן את הצופים מבחוץ. קשה למצוא תיעוד על המכשפים שלא היו בשירות ישיר של אצילים ופעלו באופן פתוח.

ככלל, עם זאת ניתן לשייך את המכשפים שפעלו במסגרת החוק והמנהג של ארצות האדם וממלכת אורוק כאלו שהחזיקו בדיעה כי הכישוף מטרתו לשרת את בני האדם דרך מעשי המכשפים. הכוח ניתן להם בזכות ועליהם להשתמש בו לכדי מלוא יכולתו. נהוג לקרוא למכשפים שכאלו ‘נושאי החרב’ או ‘מכשפי המלך’ – אם כי בשנה האחרונה השם האחרון הולך ונשחק עד דק. ישנם גם המכשפים התופסים את הכישוף כעול שאין להעמיס את שאר האנושות במשקלו ה’צללים’ או ‘מכשפי הנהר’ מחפשים דרך להכיר בכישוף ולהשתמש בו בדרך הנכונה ביותר עם הדרך בו הוא זורם דרך העולם במקום לנסות לאחוז בו בקרניו ולהכפיף אותו לרצון המכשף האישי או האציל הקטנוני. לכישוף יש מטרות משלו והן כבדות משקל אפילו יותר מגורל האנושות. כמובן, שחלק מהפעולות הללו הופכות את מכשפי הנהר למסוכנים ובלתי צפויים בעליל ביחס לאחיהם המשרתים את האצולה בגלוי.

סגירת תפריט