בטיחות נשק

בדיקת נשק

בבדיקת נשק בודקים אם הנשק בטיחותי ברמה מספקת כדי למנוע פציעות ואי נעימויות במפגש בין הנשק לבני אדם.

  1. רכות וגמישות – הנשק צריך להיות רך במידה מספקת מכל הכיוונים, וגמיש במידה מספקת לכל הכיוונים.
  2. חיסום – לנשק צריך להיות חיסום שמונע משדרת הפיבר גלאס לקרוע את הספוג ולפגוע באדם אחר.
  3. שלמות הנשק – הספוג והציפוי צריכים להיות שלמים, מפני שקרעים הם נקודות חולשה שבהן החרב עלולה להקרע יותר.
  4. מבנה הניצב – הקרוס גארד (כל צורה אחרת של גארד) צריך להיות מרוכך (ללא פינות), או להיות עשוי כולו מספוג, כך שלא יפצע אדם אחר ולא יקרע נשק אחר.
  5. משקל הנשק – אם הנשק כבד ומאסיבי מדי הוא מסוכן ועלול גם לגרום לפציעות.
  6. אחידות ותקינות – העדר נקודות קשיחות בספוג ותקינות ההדבקה והבניה.

בדיקת מגן

רוחב מגן לא יעלה על 80 ס"מ וגובהו לא יעלה על 120 ס"מ. במהלך בדיקת המגן בודקים שהמגן לא נשבר תחת לחץ מתון, ששכבת ספוג מקיפה את כל ההיקף שלו, ושהיא מעוגנת למבנה המגן היטב ושהיא בולמת זעזועים במידה מספקת כדי למנוע פציעה מאדם המקבל מכה מהמגן. בנוסף מוודאים שאין חלקים חדים או בולטים העלולים לפצוע אדם (כולל המשתמש) שבא במגע עם המגן או לגרום לנזק לכלי נשק הפוגעים במגן.

בדיקת קשת וחיצים

במהלך בדיקת קשת בודקים את כוח מתיחה שלה (מוודאים שהוא מתחת לסף המקסימלי, כדי למנוע פגיעה באנשים), את עמידות המיתר ואת יציבות הנשק (כדי לוודא שלא יתנפץ למשתמש בידיים ויפצע אותו).

בדיקת חצים כוללת:

  • אורך החץ מקצה לקצה לא עולה על 100 ס"מ.
  • חיסום מספק
  • בלימת זעזועים (כרית הספיגה של החץ אכן קורסת לתוך עצמה ומרככת את המכה)
  • עמידות מוט החץ (אינו שביר ואינו בעל זיזים)
  • יכולת הזנב לספק את הגרר הנחוץ לחץ (כדי שיפגע עם ראש החץ במטרה ולא עם חלק אחר)
  • מבנה תקין ורחב של ראש החץ (רחב מספיק כדי לא לסכן עיניים).

בדיקת שריון

בודקים שאין חלקים חדים או בולטים שעלולים לפצוע אדם (כולל המשתמש) או לגרום נזק לנשק הבא איתו במגע.

בדיקת נשק הטלה

נשק הטלה צריך להיות בגודל של 25-40 ס"מ. בבדיקה מוודאים שאין משקולת או שדרה בנשק, ושהוא לא יגרום לנזק בעת הפגיעה.

כלי נשק אחרים

כל נשק אחר יעבור בדיקת בטיחות מדוקדקת בהתאם לצורתו וחלקיו, ויפסל במידה והוא עשוי לסכן את המשתמש, או אדם אחר, בדומה למפורט למעלה.

גורמים שיכולים לפגום בתקינות כלי נשק

  1. אחסנה של כלי הנשק כשהוא נשען על קצהו או חבטה של הקצה אל מול הרצפה.
  2. חום – אחסנה של כלי נשק במקום חם כמו ברכב סגור, או תחת שמש ישירה
  3. חיות בית
  4. בלאי – אין מה לעשות, נשקי ספוג לא נועדו להחזיק לנצח

הוראות בניית נשק בטיחותי

הוראות הבטיחות לגבי שדרה, ספוג, חיסום וציפוי המופיעים בחלק לגבי חרבות, תקפים לגבי כלל כלי הנשק.

חרבות

השדרה

כאשר בונים שדרה עדיף להשתמש בחומר עמיד וגמיש, כמו במוט פיבר גלאס עגול (בעל גמישות שווה לכל הכיוונים) , ולא בחומר שביר יותר כמו עץ וסוגי פלסטיק שונים (כאשר שדרה נשברת, יש לה קצוות חדים שיכולים לגרום לנזק משמעותי). חשוב להקפיד ששדרת החרב תהיה אחידה לכל אורכה.

קוטר שדרה מומלץ לפי אורך הנשק:

  • נשק עד 50 ס"מ – שדרה בקוטר 6 מ"מ
  • נשק באורך 50-90 ס"מ – שדרה בקוטר 8 מ"מ.
  • נשק באורך 90-120 ס"מ – שדרה בקוטר 10 מ"מ.
  • נשק באורך 120-160 ס"מ – שדרה בקוטר 12 מ"מ.
  • נשק באורך 160 ס"מ ומעלה, המיועד לדקירה בלבד – שדרה בקוטר 15 מ"מ.

הספוג

יש להשתמש בספוג של מזרון שטח או ספוג אקוסטי של חברת פלציב. חשוב להקפיד שהספוג חוזר לצורתו מיד אחדי שלוחצים עליו ואינו קשיח מדי. מומלץ לבנות את החרב בשלוש שכבות ספוג, כאשר השכבה האמצעית בעובי זהה לקוטר מוט הפיברגלאס (אך לא בעובי הקטן ביותר מ-2 מ"מ מעובי השדרה) ושתי שכבות חיצוניות בעובי 10-12 מ"מ. מומלץ להשאיר לכל הפחות 2 ס"מ של ספוג משני צידי השדרה. ככל שיש יותר ספוג בצד הלהב שאמור לפגוע ביריב (משמעותי במיוחד בחרבות אסימטריות), הנשק יהיה עמיד יותר ויחזיק זמן רב יותר.

החיסום

החיסום צריך להיות גמיש וחזק, ובעל יכולת לספוג את דבק המגע, ולכן עדיף להתשמש בבדים טבעיים (ג'ינס עובד טוב), חשוב להקפיד שהבד בו משתמשים לא יתקשה יותר מדי מהדבק ויהפוך שביר. החיסום צריך להיות באזור קצה השדרה בתוך הלהב, לאורך צורת ה-ח' של השכבה האמצעית של הספוג ובין השכבות החיצוניות לאמצעית. כאשר שמים את החיסום בין השכבות, מומלץ להשאיר שוליים סביב השדרה של כ-1 ס"מ לצדדים וכ-3 ס"מ כלפי קצה הלהב. מכיוון שהחיסום כן מתקשה במגע עם הדבק, מומלץ להשאיר 1 ס"מ ספוג נטול חיסום מעבר לגבול החיסום בצידי הלהב, ויתרת ספוג נטול חיסום של כ-2ס"מ כלפי קצה הלהב (כדי למנוע מחלקים קשיחים יחסית לפגוע ביריב).

הדבק

דבק מגע הוא מצויין להדבקת החרב כי הוא הוא זמין, נוח לשימוש, עמיד יחסית לשינויי טמפרטורה ונדבק לחומרים בצורה טובה. דבק חם אינו מתאים לבניית חרבות, משום שהוא אינו עמיד לחום והופך קשיח מדי כאשר מתייבש.

הציפוי

ציפוי בדקטייפ (שנקרא גם איזולירבנד חבלה, סרט בד דביק וגאפר) הוא המומלץ מבין סרטי ההדבקה. מומלץ לבחור סוג דק וגמיש, כי הסוגים העברים יותר נוטים להקרע ומוסיפים משקל רב לחרב.

הניצב

ניצב של חרב ניתן להכין מחומר קשיח כמו עץ או פי.וי.סי אך חשוב לעגן אותו חזק לשדרה (יש להשאיר שארית של 10 ס"מ שדרה בתוך הניצב לכל הפחות), ועדיף לקבע את החלקים זה לזה עם דפק אפוקסי. ניתן להכין את הניצב גם מסול. בכל מקרה חשוב להקפיד שלא יהיה חלק קשיח בולט לכיוון המשתמש.

כרית הספיגה

בכל כלי נשק חשוב להשאיר מרווח של ספוג בין סוף השדרה לקצה הנשק כדי שישמש כבולם זעזועים וימנע פציעה. בחרב ובכלי נשק המיועדים לדקירה איזור זה צריך להיות בעובי של 5-10 ס"מ.

כלי נשק חד ידניים אחרים

הוראות בניית החלק הארי של הנשק, כמו גם השימוש במרכיבים השונים (ספוג, חומר חיסום, דבק וציפוי) דומה להוראות הכנת חרבות.

הידית

בנשקים בעלי מבנה של מוט כמו אלה, פטיש, גרזן וכדומה אפשר להכין את חלק האחיזה התחתון של הידית (10-20 ס"מ) מחומר קשיח והשאר צריך להיות עשוי ספוג. גם כאן הידית יכולה להיות עשויה מסול. גם כאן, חשוב להקפיד שלא יהיה חלק קשיח בולט לכיוון המשתמש.

כרית הספיגה

בכלי נשק אשר אינם מיועדים לדקירה, כגון אלה, פטיש או גרזן), כרית הספיגה צריכה להיות בעובי של 3 ס"מ לכל הפחות. כלי נשק המיועדים לדקירה (בדומה לחרבות) צריכים כרית ספיגה בעובי 5-10 ס"מ.

מגן

גוף המגן

גוף המגן צריך להיות עמיד, חזק ומומלץ שיהיה גם קל ככל הניתן.

דיקט העשוי סיבית אינו מתאים לבניית מגן, משום שהוא שביר, ולכן החומר המומלץ לבניית גוף המגן הוא דיקט סנדוויץ בעובי של 8-12 מ"מ. ניתן להשתמש גם בחומרים מתכתיים או פלסטיים, אך חשוב לבדוק את עמידותם על בסיס פרטני.

לפני הדבקת הספוג על המשטח המהווה את גוף המגן, מומלץ לשייף ולעגל טיפה את שפת המשטח כדי למנוע פינות חדות.

הספוג

ניתן להשתמש לבניית מגנים באותו ספוג כמו לחרבות.

יש לרפד את כל היקף המגן בספוג בעובי של 2 ס"מ לפחות, ולרפד את המשטחים הפונים אל היריב ואל המשתמש בספוג בעובי 1 ס"מ לכל הפחות (אין חובה לרפד את כל שטח המגן, אך חייבת להיות רצועת ריפוד בקוטר מינימלי של 5 ס"מ לאורך כל ההיקף).

את הספוג יש להדביק בדבק מגע טוב ולצפות בדקטייפ או חומר רך אחר.

נקודות האחיזה

ניתן להשתמש בידית מכל חומר שהוא, כל עוד הוא עמיד, חזק ומעוגן היטב.

במגן ניתן לשים ידית אחת במרכז (עדיף לא עגולה) או ידית אחת (לאו דווקא במרכז) ונקודת אחיזה נוספת (רצועה, חגורה, מתכת) על האמה על מנת למנוע מהמגן להסתובב מעוצמת המכה (אז הוא עלול לפגוע במישהו).

חצים

המוט

עדיף מוט עץ עגול בקוטר 10 מ"מ. ניתן להשתמש גם במוט פיברגלאס דק בחומרים אחרים, כל עוד הם אינם שבירים או כבדים מדי.

החיסום

ניתן להשתמש בפקק או דיסקה כדי להרחיב את קצה המוט שבתוך ראש החץ. מומלץ להדביק אותם עם אפוקסי (ניתן גם עם דבק חם).

ראש החץ

כרית הספיגה בחץ שונה מכרית הספיגה בחרב. הספוג בו משתמשים זהה לספוג ממנו בונים חרבות. הספוג צריך להתחיל לפחות 5 ס"מ לפני סוף המוט והחיסום. מעבר לחיסום צריך להיות ספוג בעובי 3 ס"מ לפחות ולאחריו עוד 3 ס"מ של ספוג רך.

זנב החץ

צריך להיות עשוי מחומר רך, מומלץ דקטייפ.

חנית דקירה

המוט

המוט צריך להיות מרופד בלפחות 2 ס"מ ספוג לכל כיוון בשני השליש העליונים של הנשק.

החיסום

בקצה המוט תהיה דסקה או פקק בקוטר של 5 ס"מ לפחות, המודבקת למוט באפוקסי בלבד.

ראש החנית

ראש החנית צריך להיות מורכב כמו ראש חץ רק במידות גדולות יותר. הספוג בו משתמשים הוא ספוג כמו של החרבות, כאשר הספוג צריך להתחיל לפחות 20 ס"מ לפני סוף המוט והחיסום. מעבר לחיסום צריך להיות ספוג בעובי 5 ס"מ לפחות ולאחריו עוד 5 ס"מ של ספוג רך. את הראש יש לצפות אך חשוב לא לאטום אותו לחלוטין אלא להשאיר מקום ליציאה של אוויר, כדי שהספוג הרך יוכל לקרוס לתוך עצמו בפגיעה. ראש החנית צריך להיות בקוטר של לפחות 10 ס"מ לפחות.




סגירת תפריט