צמחים הרבולוגיים

שן הנמר

שן הנמר היא פטרייה הצומחת בעיקר באיזורים הקרירים של עולמינו. צורתה מזכירה במקצת שן ומכאן שמה. הפטרייה נפוצה בעיקר באיזורים בהם היו בעבר קרבות רבים, איזורים שמלאים במוות. ואכן בגבולות הצפוניים של טאנדרול ואדאמן יש את הפטרייה בכמות רבה.

מיצי הפטרייה מאוד חריפים ומשמשים כנוזל חיטוי לפצעים, מה שהפך אותן למצרך יום-יומי כמעט בדוכסויות הצפוניות. יש גם מספר ניסויים להשתמש בנוזלי הפטרייה כשתייה חריפה, ואכן ניתן להפיק ממנה אלכוהול, אם כי טעם הלוואי שלו מאוד חזק ולא נסבל על ידי רבים מלבד יושבי הצפון שדווקא מתגאים בו.

טרם נמצא שימוש אלכימי לשן הנמר.

 

סומק הרים

נקרא על שם לטאת הסומק שבארצות השייף. הצמח ידוע בתכונותיו המרגיעות (צריך להוסיף)

לטאות הסומק בארצות השייף הן פרא יפייפה וייחודי שלא נראה בשום מקום אחר. צבען האדום והכתום מזהיר מפני הרעל החבוי בתוכן. על שמן נקרא הפרח הידוע בתור סומק הרים, שכפי ששמו מרמז גדל בעיקר באיזורים גבוהים, לרוב מעל קו היער. צבעו אדום וצהוב, בולט למרחקים, אך יש להיזהר בקטיפתו כי לעתים תתחבא בקרבתו אחת מהלטאות הללו, בעודה מסתווה ומחכה לטרף.

האבקנים של סומק ההרים ידועים בתכונתם המרגיעות. יש לערבב את האבקנים במים חמים ולשתות אותם.

טרם נמצא שימוש אלכימי לסומק ההרים.

 

לב שחור

משתמשים בו כמעכב רעלים בסיסי

עץ האורן המשונן המוכר בעיקר בשטחיה של אליזןאליזאן מעטר את עצמו באיצטרובלים שחורים המפרישים נוזל שחור, סמיך ובעל ריח חזק. ישנו יער באליזןאליזאן הידוע לשמצה בעונות מסוימות בשנה בשל ריחו החריף. חלק מהמקומיים אוהבים את הריח בעוד שאחרים מתרחקים ממנו כמה שניתן.

בעוד שטעמו של הנוזל מריר ומעורר בחילה מצאו שהוא מאט את קצב ההתפשטות של רוב הרעלים בגוף. הוא מעכב את תהליך העיכול ומאט את מחזור הדם. יש להוציא מהאצטרובל את התמצית ולתת לה להיספג בלשון של המטופל בשביל שזה יושפע.

בנוסף, ערבוב של הלב השחור עם מעט מים ומלח תגרום למי שישתה את הנוזל להקיא מיד את כל תכולת קיבתו, מה שיכול לעתים להציל את חייו.לאחר מכן המטופל יפתח חום וכאבים בגוף למשך מספר שעות עד יום.

טרם נמצא שימוש אלכימי ללב השחור

 

שנהב צהוב

מתחמם כאשר מוסיפים לו מים (לא רתיחה אבל סתם מתחמם). עוזר בהרגעה של פצעים

השנהב הצהוב ידוע גם בכינויו "רחמיו של טיטאן", הצורה והצבע של התפרחת מזכירה מאוד את השמש, ובמגע עם מים נוצרת תגובה כימית הגורמת לחום.

נפוץ מאוד בשטחי אליזןונורמנד, המקומיים השתמשו בו במשך שנים וטבלו את המים החמימים עם עלי הכותרת בתחבושות שלאחר מכן הניחו על פצעים. בעוד שאלה לא מחטאים את הפצע, הם מרגיעים את הגוף ומרגיעים את העצבים באיזור החבוש.

טרם נמצא שימוש אלכימי לשנהב הצהוב

מקור החסידה

הדגן מקור החסידה קיבל את שמו עקב הצורה המיוחדת של זרעיו אשר מזכירים מקור חסידה המצביע לשמים.

הדגן היה נפוץ ביותר בתקופה העתיקה אך עקב חוסר השימוש שלו הוא הוחלף בגידולים שימושיים יותר. לאחר התגלות מחלקת הקסם נמצא כי לצמח שימושים בנטרול הסימפטומים של המחלה לזמן קצר. אם זאת, נראה כי בכמויות קטנות לצמח השפעות מוזרות על מטילים קסמים.

טרם נמצא שימוש אלכימי למקור חסידה

עורבן לילי

לעורבן המצויה יש זנים רבים, עשבוניים שחלקם שרועים וחלקם מטפסים. העלים מנוצים, בעלי שלושה עלעלים. הפרחים פרפרניים, עמוד העלי והאבקנים מפותלים. הפרי הוא תרמיל בעל שתי קשוות, הזרעים מופרדים חלקית זה מזה על ידי רקמה ספוגית.

תרמילו של העורבן הלילי נפתח רק בלילה ומפזר את הזרעים, שנפלים מתחת לעלים של הצמח, השמש הורסת את הזרעים ואלו שקוצרים את העורבן הלילי עושים את זה בלילות בעיקר כאלו ללא ירח בכלל. כיום נראה כי הצמח גדל בכמויות קטנות באדמות הבוסדר של ראשוני האדם. אכילה של הצמח אינה מומלצת עקב הפגיעות שלו בזיכרון.

אם זאת, נראה כי לצמח ישנם השפעות מוזרות אחרות.

סגירת תפריט