האיש והים

סיפורי עם רבים נשמעים על חופה הדרומי של נורמנד, אך ללא ספק זה הנשמע יותר מכל האחרים הוא סיפורו של האיש שהתחתן עם הים.

הסיפור טוען כי פרנסיסקו היה הילד ה-7 של הרוזן דמיאן קורטורה. בתור בנו ה-4 של דמיאן לא היה רשאי פרנסיסקו לרשת דבר מאביו על פי החוק הנורמנדי, קל וחומר את הרוזנות.

אך פרנסיסקו מעולם לא התייאש, ובמקום ללמוד על חוקים, מסורת ורכיבה על סוסים העדיף פרנסיסקו לבלות את ילדותו במשחק על חופי קורטורה, אשר ידועים כיפים ביותר בכל דוכסות נורמנד.

למעשה, איכרים רבים טענו כי ראו את פרנסיסקו שוחה כמו דולפין במימיו הכחולים של ים המרכז עד השעות המאוחרות של הערב.

משהגיע פרנסיסקו לגיל 13 הבין כי אינו ראה מספיק מהים ונחליט כי ברצונו להצטרף להפלגה אמיתית.  אביו, בצחוק כמובן, אמר לבנו כי הדרך היחידה בה יוכל לשוט בספינה בגיל כה צעיר היא אם יצטרף אל הצי הנורמנדי.

אבל פרנסיסקו לא צחק, לא רק שעבר פרסיסקו את מבחני הקבלה לצי בהצטיינות, תוך שנים ספורות הפך פרנסיסקו לקצין המוצלח ביותר שראתה הדוכסות, אם לא כל ממלכת אורוק מימיה.

שמועות אומרות כי הפליג עם הצי שלו אל מעבר לגבולה הצפוני של ואן-הסה עד למקום בו המים קופאים, וכי הפליג עם הצי כל הדרך אל האימפריה האלפית, והקיף את היבשת האלפית כולה. ישנן אף שמועות כי פרנסיסקו היה האדם הראשון שראה את יבשת השייף.

אולם לא הכל היה טוב עבור פרנסיסקו. משעלה אחיו קריסטופר לשלוט ברוזנות לאחר מותו של דמיאן החליט כי פרנסיסקו יהיה מועיל הרבה יותר כמפקד המשמר שלו מאשר כקצין בצי הנורמנדי.

הפרידה של פרנסיסקו מהים היתה עצובה ומרה, מספרים כי היה בוהה בים כל היום וכל הלילה, וכי לכל מקום אליו הלך קריסטופר הלך גם פרנסיסקו, אולם ליבו של פרנסיסקו נשאר על בלב הים, ולשם נדדו עיניו.

לאחר כשנה בתפקידו החדש פרץ פרנסיסקו בתחנונים לאחיו שישחרר אותו מתפקידו, וישיב לו את הזכות לשוט בים, זכות שהיא עבורו החיים עצמם.

משראה קריסטופר את נחישותו של פרנסיסקו החליט כי אולי מוטב כי ישחררו מתפקידו, אך ראשית הציב לו קריסטופר אתגר: " הפלג אל המזרח, אל המקום בו אין שלגים והחופים נראים כמו שדה פנינים הפוגש את השמיים, והבא לי משם את זה שחפץ בו ליבך יותר מכל, ובתמורה אשחרר אותך מתפקידך".

מספרים כי משעזב פרנסיסקו את מעגן קורטורה חשבו הרוב כי לעולם לא ישוב עוד אל הרציף, וכי גופתו תוחזר אל הים אותו כה אהב.

ואכן, ימים רבים חלפו, חודשים, שנתיים, ושום סימן לא נראה באופק או בנתיבי הסחר כי ספינתו של פרנסיסקו בדרכה חזרה. קריסטופר אף החל להאמין כי אחיו היקר מת, ויש המספרים כי היה נוהג להאים את עצמו על ששלח אותו למשימה המטופשת הזאת מלכחתחילה.

 עד שיום אחד התפרץ שליח במהרה אל האולם ובידו קלף בלוי. "זה מפרנסיסקו" קרא השליח המתנשף. "זה בשבילך אדוני" קרא השליח בעודו מגיש את הקלף אל קריסטופר:

"לאחי היקר קריסטופר. ראשית כל הרשה לי להגיד כי צדקת. לא האמנתי כי אכן קיים מקום כה יפה בו השלג לעולם יורד והחופים נראים כפנינים המנשקות את השמיים.

המקום בו אני נמצא הוא ללא ספק גן עדן עלי אדמות. אני מבלה את ימיי בשייט ואת לילותי בלמשול, ואני מתחיל לפחד כי לעולם לא ארצה עוד לשוב הביתה.

ועל כן אני כותב מכתב זה עבורך אח יקר. אני מצאתי את כל אשר ליבי אי פעם רצה, הים, השלטון, השילוב המופלא של ההרמוניה של החיים.

אני מתכנן להישאר פה עוד זמן מה, אח יקר, ואני מקווה להישאר פה למשך שארית חיי.

אני מזמין אותך לבקר אח יקר, אם ספינותיך יוכלו לעמוד במסע, בכדי שתראה את גן העדן הזה בעינייך שלך.

מסור לאמא את אהבתי וכי אני מאושר.

על החתום,

פרנסיסקו קורטורה פסקדורי, נסיך פסקדור

ברית המערב

ברית המערב הינה ברית של הבתים קורטורה, טראנלי, פאק, פון ולדר, גוטגארד והילדרגונדר אשר נמצאים במערב דוכסות נורמנד. הברית נוסדה בכדי לאפשר לבתים אלו אשר נמצאים בין דוכסות ואן-הסה לבין דוכסות אליזאן לשעבר יכולת תגובה ראשונית גם ללא הסתמכות על צבאות הדוכסות.
ברית זו כוללת חלוקת ידע טכנולוגי מלאה, סחר ללא מכסים או הגבלות וכמו כן שיתוף פעולה צבאי מלא בכדי להגן על נחלות הבתים האחרים.
כאמור הברית נוסדה בימי מלחמת אליזאן ומתוך מטרה לאפשר הגנה לבתי האזור, אולם בימים אלו, כאשר המלחמה נגמרה כבר מזמן, הברית עודנה קיימת ואף היו שמועות כי בית אגנברג הואן הסי תכנן להצטרף לברית.
לא ברור מהו עתידה של ברית המערב, אולם צפוי כי הבתים החברים בה ימשיכו לשגשג גם בתנאי העולם הקשים תודות לשיתוף הפעולה וההדדיות שלהם.
ראש הברית הנוכחי והראשון מאז היווסדה הוא הרוזן וינסנט קורטורה.

סגירת תפריט